התענוג הגדול של The Vagabundas בימים נינוחים של סופי שבוע רגועים במיוחד הוא לצאת למסעות גדולים ומרגשים מבלי לעזוב את חדר העבודה. אנחנו אוהבות לעלות על פסגת הר האינטרנט ולגלוש ממנו בתנופה אדירה אל יעדים חדשים ומפתיעים. אנחנו טועות כאן ותועות שם, מניחות לעצמנו להיסחף למקומות לא-מוכרים.
Morning in The Room 504
היום, למשל, יצאנו לדרך ואחרי שכבר שכחנו לאן רצינו להגיע, נתקלנו בצלם הפיני פקה ניקרוס (Pekka Nikrus). זה היה מסע נפלא.
Late August Light
העבודות של ניקרוס אומרות שקט. כמעט צועקות אותו. הן כולאות זמן בתוך תאים מלבניים של עכשיו מתמשך, כמו דמעת שרף שהתקשתה על גזע עץ פצוע. תצלומיו מתייחסים באותה רצינות לצל הקלוש שמטיל כסא עץ על הקיר שלידו הוא ניצב ולמרחבים עצומים של שלג לבן ומסמא שמגמדים את המבנה המלבני שנקלע לתוכם.
The Blue Pylon
ניקרוס הוא יליד 1968, למד צילום ואמנות באוניברסיטת הלסינקי, עבד כצלם, מעצב גראפי וארט דירקטור במשרדי פרסום שונים בפינלנד והציג את עבודותיו במספר רב של תערוכות (יחיד וקבוצתיות) בעיקר בפינלנד, בשבדיה, בנורבגיה וביפן.
In Water l
באתר הזה, שבו הוא מציג מבחר מעבודותיו, ניקרוס מבקש מהצופים להתבונן על התצלומים כאילו שהם נלקחו מתוך סרט, או ליתר דיוק "מתוך סצינה שמגיעה אחרי אירוע חשוב, או ממש לפניו. ללא קול, אולי רק כמה רעשים לא-מזוהים שמגיעים מהסביבה. ללא תנועה. המצלמה עומדת. זה זמן שבו צריך להירגע, לנשום עמוק ולהתכונן לגרוע מכל".
Looking Through My Morning Eyes
הרגעים האלה תמיד נמשכים מעט יותר מהצפוי.
Now I'm The Man on the Inside Looking Out
Dimming of the Day
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה