מאת: עומר שני-בן שחר
את האמן רפאל סלם פגשנו בפעם הראשונה ביריד צבע טרי 2. ציור המציג דמות של ספק ילד ספק נער, בעל יופי כמעט נשי, תפס את עינינו ולא הרפה. קשה שלא להתאהב בציור של רפאל.
"חייל" (טום), שמן על בד, 120*140 ס"מ, 2009 [הוצג בצבע טרי]
"בכחוס", שמן על בד, 180*140 ס"מ, 2010 [הוצג ביריד במינכן]
מאיפה מגיעה ההשראה לציור?
באופן כללי ההשראה שלי נוצרת מהתבוננות. התבוננות בכל דבר שעלול לגרות לי את הדמיון. ברוב המקרים אני שואב השראה מתוך סצנות של סרטים, מוסיקה או ספרים. לעתים זה קורה ממש תוך כדי צפייה בסרט או קריאה בספר ואז אני צריך להפסיק הכל, לרשום לי כמה נקודות או שירבוטים קטנים כדי שלא אשכח ורק אז אני ממשיך.
איזה מורה השפיע על הציור שלך? אילו אמנים אתה אוהב במיוחד?
בהסתכלות לאחור, מי שהשפיע עלי הכי הרבה היה איציק ליבנה. הוא היחיד שלימד אותי את היסודות של הציור (למרות שבמהלך הלימודים לא ממש התרכזתי בציור, הכל הגיע אלי רק לאחר מכן).
אחרי הלימודים חזרתי לצייר, כאשר האמנים שאני אוהב הפכו להיות המנטורים שלי. הזמנתי קטלוגים באמזון וככה בעצם המשכתי ללמוד. האמנים שאני הכי אוהב והכי השפיעו עליי הם Hernan Bas, Neo Rauch ו Norbert Bisky .
"אליזבת", שמן על בד, 150*180 ס"מ, 2009
מהן התוכניות שלך לשנים הקרובות?
הייתי רוצה לבסס את עצמי בסצינה האמנותית, המקומית והעולמית. היעד הנחשק הוא להציג בחללים וגלריות שאני מאוד אוהב.
האם אתה מתפרנס רק מאמנות?
בשנתיים האחרונות למעט מכירת עבודות בודדות בהזדמנויות שונות, עברתי תהליך אישי ועצמאי במטרה לגבש את הסגנון שלי ולחדד את הטכניקה והבחירות שלי, כך שפחות התעסקתי בהיבטים המסחריים.
לצד התהליך הזה ולצורכי פרנסה מצאתי את עצמי מתמלל מספר תוכניות ריאליטי וסרטים דוקומנטריים.
מה היית עושה אם לא היית אמן?
אני לא יודע מה הייתי עושה אם לא הייתי אמן, קשה לי לראות את עצמי עושה משהו אחר.
"הציפור ושומר היער", שמן על בד, 190*150 ס"מ, 2010 [יוצג בברלין]
יש לך ציורים שאתה פשוט לא מוכן למכור?
שאלה קשה. בדרך כלל התשובה היא הציור האחרון שעשיתי. בעבר, החיבור לעבודות האחרונות שלי יצר בפני בעיה קשה להיפרד מעבודות מסוימות, אבל מאז הגעתי למסקנה שחלק מהתהליך שלי תמיד יהיה ליצור עבודות חדשות (ובינינו, גם נגמר המקום בבית), כך יוצא שכיום אני מרגיש הרבה יותר בנוח למכור.
כמה זמן אתה עובד על כל ציור?
על ציור בממוצע אני עובד כשבועיים-שלושה.
איך אתה יודע שציור גמור?
לרוב אני מתחיל לצייר לאחר שגיבשתי תוכנית עבודה ויש לי תמונה ברורה בראש לגבי התוצאה הסופית. כך שברוב המקרים הציור מסתיים לפי התכנון.
על מה אתה לא יכול לוותר כשאתה עובד בסטודיו? מוזיקה, שקט, אוכל?
כשאני עובד אני לא יכול לוותר על מוסיקה. רוב הזמן אני פשוט שם רדיו כדי לא להתעסק עם החלפת דיסקים ובחירת שירים.
"קתדרלה", דיו על נייר, 67*97 ס"מ, 2008
מה היה האירוע המכונן מבחינת הקריירה שלך?
ציון דרך שהשפיע במיוחד על ההתפתחות שלי כאמן, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית, התרחש לפני כשנתיים וחצי במסגרת היריד "צבע טרי", שם פגשתי לראשונה זוג אספנים מגרמניה, רבקה וגונתר רייפשיידר, שלקחו אותי תחת חסותם ופתחו לי דלת לשוק הבינלאומי, הכירו לי אמנים ותערוכות שהשפיעו עלי וגרמו לי לחשוב בגדול ולהאמין באפשרות של להצליח אפילו בקנה מידה בינלאומי. למעשה, ההשפעה של האירוע הזה עדיין לא הסתיימה.
איפה היית הכי רוצה לגור?
עוד לא החלטתי. אני חושב שהייתי רוצה לגור בארץ, קרוב למשפחה, אבל לנסוע לתקופות של כמה חודשים מדי פעם ליעדים כמו לונדון, ברלין או ניו יורק.
רפאל סלם הוא בן 25, חי ועובד בבת ים. באוקטובר האחרון הציג ביריד Munich Contempo במינכן, בביתן גלריה CAP -Contemporary Art Project ובקרוב מתוכננת לו תערוכה בגלריה בברלין.
את העבודות של רפאל ניתן יהיה לראות ולרכוש בתערוכת ה- pop-up הראשונה שלThe Vagabundas
Sketchbook 27-29.1.2010, בקונטיינר ביפו
לפרטים ולמכירה מוקדמת: thevagabundas@gmail.com
את האמן רפאל סלם פגשנו בפעם הראשונה ביריד צבע טרי 2. ציור המציג דמות של ספק ילד ספק נער, בעל יופי כמעט נשי, תפס את עינינו ולא הרפה. קשה שלא להתאהב בציור של רפאל.
"חייל" (טום), שמן על בד, 120*140 ס"מ, 2009 [הוצג בצבע טרי]הדמויות המופיעות בציוריו של רפאל לקוחות ממגזינים, מהפייסבוק ומאתרי אינטרנט שונים. הוא יוצר עמם קשר מבקש את הסכמתם והם שולחים לו צילומים שלהם. מכאן מגיעה ההשראה אך זוהי רק ההתחלה.
אנחנו עוקבות אחרי האמן הצעיר והמוכשר הזה כבר תקופה ארוכה ולאחרונה תפסנו אותו לשיחה על אמנות ועל מה שמסביב לה.
מתי התחלת לצייר?
לקראת סיום הלימודים בבי"ס היסודי, כשהייתי צריך לבחור תיכון עלתה הצעה לנסות להתקבל ל"תלמה ילין" ולמעשה הציור הרציני הראשון היה חלק מתיק עבודות. הציור הראשון היה קריקטורה בסגנון הקומיקס של "זבנג".
איך היית מגדיר את סגנון הציור שלך?
במהלך השנים העבודה שלי השתנה והתפתח, היום אני מצייר בעיקר פיגורטיבי.
אנחנו עוקבות אחרי האמן הצעיר והמוכשר הזה כבר תקופה ארוכה ולאחרונה תפסנו אותו לשיחה על אמנות ועל מה שמסביב לה.
מתי התחלת לצייר?
לקראת סיום הלימודים בבי"ס היסודי, כשהייתי צריך לבחור תיכון עלתה הצעה לנסות להתקבל ל"תלמה ילין" ולמעשה הציור הרציני הראשון היה חלק מתיק עבודות. הציור הראשון היה קריקטורה בסגנון הקומיקס של "זבנג".
איך היית מגדיר את סגנון הציור שלך?
במהלך השנים העבודה שלי השתנה והתפתח, היום אני מצייר בעיקר פיגורטיבי.
"בכחוס", שמן על בד, 180*140 ס"מ, 2010 [הוצג ביריד במינכן]מאיפה מגיעה ההשראה לציור?
באופן כללי ההשראה שלי נוצרת מהתבוננות. התבוננות בכל דבר שעלול לגרות לי את הדמיון. ברוב המקרים אני שואב השראה מתוך סצנות של סרטים, מוסיקה או ספרים. לעתים זה קורה ממש תוך כדי צפייה בסרט או קריאה בספר ואז אני צריך להפסיק הכל, לרשום לי כמה נקודות או שירבוטים קטנים כדי שלא אשכח ורק אז אני ממשיך.
איזה מורה השפיע על הציור שלך? אילו אמנים אתה אוהב במיוחד?
בהסתכלות לאחור, מי שהשפיע עלי הכי הרבה היה איציק ליבנה. הוא היחיד שלימד אותי את היסודות של הציור (למרות שבמהלך הלימודים לא ממש התרכזתי בציור, הכל הגיע אלי רק לאחר מכן).
אחרי הלימודים חזרתי לצייר, כאשר האמנים שאני אוהב הפכו להיות המנטורים שלי. הזמנתי קטלוגים באמזון וככה בעצם המשכתי ללמוד. האמנים שאני הכי אוהב והכי השפיעו עליי הם Hernan Bas, Neo Rauch ו Norbert Bisky .
"אליזבת", שמן על בד, 150*180 ס"מ, 2009מהן התוכניות שלך לשנים הקרובות?
הייתי רוצה לבסס את עצמי בסצינה האמנותית, המקומית והעולמית. היעד הנחשק הוא להציג בחללים וגלריות שאני מאוד אוהב.
האם אתה מתפרנס רק מאמנות?
בשנתיים האחרונות למעט מכירת עבודות בודדות בהזדמנויות שונות, עברתי תהליך אישי ועצמאי במטרה לגבש את הסגנון שלי ולחדד את הטכניקה והבחירות שלי, כך שפחות התעסקתי בהיבטים המסחריים.
לצד התהליך הזה ולצורכי פרנסה מצאתי את עצמי מתמלל מספר תוכניות ריאליטי וסרטים דוקומנטריים.
מה היית עושה אם לא היית אמן?
אני לא יודע מה הייתי עושה אם לא הייתי אמן, קשה לי לראות את עצמי עושה משהו אחר.
"הציפור ושומר היער", שמן על בד, 190*150 ס"מ, 2010 [יוצג בברלין] יש לך ציורים שאתה פשוט לא מוכן למכור?
שאלה קשה. בדרך כלל התשובה היא הציור האחרון שעשיתי. בעבר, החיבור לעבודות האחרונות שלי יצר בפני בעיה קשה להיפרד מעבודות מסוימות, אבל מאז הגעתי למסקנה שחלק מהתהליך שלי תמיד יהיה ליצור עבודות חדשות (ובינינו, גם נגמר המקום בבית), כך יוצא שכיום אני מרגיש הרבה יותר בנוח למכור.
כמה זמן אתה עובד על כל ציור?
על ציור בממוצע אני עובד כשבועיים-שלושה.
איך אתה יודע שציור גמור?
לרוב אני מתחיל לצייר לאחר שגיבשתי תוכנית עבודה ויש לי תמונה ברורה בראש לגבי התוצאה הסופית. כך שברוב המקרים הציור מסתיים לפי התכנון.
על מה אתה לא יכול לוותר כשאתה עובד בסטודיו? מוזיקה, שקט, אוכל?
כשאני עובד אני לא יכול לוותר על מוסיקה. רוב הזמן אני פשוט שם רדיו כדי לא להתעסק עם החלפת דיסקים ובחירת שירים.
"קתדרלה", דיו על נייר, 67*97 ס"מ, 2008 מה היה האירוע המכונן מבחינת הקריירה שלך?
ציון דרך שהשפיע במיוחד על ההתפתחות שלי כאמן, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית, התרחש לפני כשנתיים וחצי במסגרת היריד "צבע טרי", שם פגשתי לראשונה זוג אספנים מגרמניה, רבקה וגונתר רייפשיידר, שלקחו אותי תחת חסותם ופתחו לי דלת לשוק הבינלאומי, הכירו לי אמנים ותערוכות שהשפיעו עלי וגרמו לי לחשוב בגדול ולהאמין באפשרות של להצליח אפילו בקנה מידה בינלאומי. למעשה, ההשפעה של האירוע הזה עדיין לא הסתיימה.
איפה היית הכי רוצה לגור?
עוד לא החלטתי. אני חושב שהייתי רוצה לגור בארץ, קרוב למשפחה, אבל לנסוע לתקופות של כמה חודשים מדי פעם ליעדים כמו לונדון, ברלין או ניו יורק.
רפאל סלם הוא בן 25, חי ועובד בבת ים. באוקטובר האחרון הציג ביריד Munich Contempo במינכן, בביתן גלריה CAP -Contemporary Art Project ובקרוב מתוכננת לו תערוכה בגלריה בברלין.
את העבודות של רפאל ניתן יהיה לראות ולרכוש בתערוכת ה- pop-up הראשונה שלThe Vagabundas
Sketchbook 27-29.1.2010, בקונטיינר ביפו
לפרטים ולמכירה מוקדמת: thevagabundas@gmail.com
