יום שלישי, 26 באפריל 2011

Paper World

Double Life
Double Life
2005
Colored Pencils, Collage
8"x12"

מבט אחד על העבודות של סימונה לורנסו (Simone Lourenço) הספיק לנו כדי לדעת שהיא ברזילאית. עוד לפני שבדקנו את שמה ובטרם הצצנו בקורות החיים שלה. העושר הססגוני שפורץ מגזירי הנייר שלה – במקרה שלה מדובר בפריצה תרתי משמע, משום שהעבודות של לורנסו לא מסתפקות בשני ממדים, אלא תובעות לעצמן גם את ממד המרחב – משמש כדרכון הלאומי והאמנותי שלה. נדמה שרק אמן ברזילאי יכול לדבר בצבעים שכאלה.
Green Burst
Green Burst 2007
Paper Cut-out
19"x27"

לורנסו אכן נולדה בברזיל (ריו זה ז'נרו, 1974) ומתגוררת ויוצרת כיום בניו יורק. המבט השני בעבודותיה, יחד עם כל אלה שבאו אחריו, גרמו לנו לחשוב שההשראה העיקרית לעבודות הנייר המרובדות שלה מגיעה מעולם הצומח. צורות וצבעים נגלים ומוסתרים מתחת לשכבות אחרות של חומר באמצעות החתכים שהיא יוצרת בנייר ויוצרים אפקט של עלווה אורגנית צפופה. בחלק מהמקרים הרושם שנוצר יכול להזכיר אפילו אורגניזם חי ונושם.
Sun Garden, side view
Sun Garden, side view
2010
Paper
30"x40" approx

בעבודות אבסטרקטיות אחרות שלה, שבהן גזירי הנייר מפנים את מרכז הבמה לציורים ורישומים באמצעות טוש או מכחול, לורנסו מוסיפה לצמחים יצירי-דמיונה אלמנטים זרים, כמו קווים ישרים, מבנים ארכיטקטוניים מוזרים או חפצים שנראים כמעשה-ידי אדם (חלליות זעירות, למשל). התוצאה נראית כהכלאה משעשעת בין אמנות פרימיטיבית, רישום קרטוגרפי וציור פסיכדלי.

Tribe
Tribe
2006
Markers
6"x9"

מי שנמצא השבוע בניו יורק יוכל לראות כמה מהעבודות של לורנסו בגלריה Blackburn 20/20, ב-EFA (The Elizabeth Foundation For The Art). הפתיחה היא ב-27 באפריל והנעילה ב-1 במאי.

יום ראשון, 17 באפריל 2011

אמת בפרסום



מסעות פרסום יכולים להיות האויב הגדול ביותר של האמנות - בעיקר בשל נטייתן של חברות הפרסום למסחר, לעגל ולשטח נושאים, סגנונות, מקורות השראה ואנשים מוכשרים. עם זאת, מדי פעם אפשר למצוא קונספט שיווקי נבון, משעשע ומאופק שיוצר חיבור ייחודי וחיובי בין יצירתיות לפונקציונליות. The Vagabundas נהנו לראות את הקמפיין הפרסומי של חנות הספרים הליטאית Mint Vinetu, שהעביר את המסר השיווקי: "קרא ספר ותהיה מישהו אחר" בעזרת בחירה באמצעי ויזואלי מוצלח במיוחד.


התצלומים הפשוטים והאלגנטיים מצליחים לשמור על כבודן של עטיפות הספרים הנהדרות שנבחרו לקמפיין (קלאסיקות ספרותיות כמו "דון קיחוטה" של מיגל דה סרוונטס, "הרואה ואינו נראה"  של ה.ג' וולס "פרנקנשטיין" מאת מרי שלי, ו"המלט" מאת ויליאם שייקספיר, שבמרכזן עומדות דמויות מאוד מזוהות, אך גם מאוד שנויות במחלוקת ומסקרנות) והניגוד שנוצר בין היום-יומיות של האנשים שמחזיקים את הספרים לבין הדרמטיות של הדמויות על הספרים מחזקת עוד יותר הן את המסר השיווקי והן את כוחה של יצירת האמנות העצמאית.



יום ראשון, 10 באפריל 2011

יצורים יפהפיים

Lauren, 2003

Infinity, 2011

הנשימה של The Vagabundas נעתקה כשהן נתקלו בתצלומים המסוגננים והדרמטיים של פטרינה היקס (Petrina Hicks). היקס נוהגת לעשות שימוש באסתטיקה ויזואלית מלוטשת שמזכירה מאוד את זו שמקובלת בצילומי אופנה או פרסום, אבל מעמידה במרכז העבודות שלה נושאים שבוחנים ומאתגרים את האידיאלים המקובלים של יופי, נעורים ומיניות, בין השאר.

Mothers, 2011

Breeze, 2010


סדרת הצילומים האחרונה של היקס (אוסטרליה, 1972) נקראת "Beautiful Creatures", והיא הוצגה לאחרונה בעיר האוסטרלית פדינגטון בגלריית The Stills Gallery. היקס הספיקה עד כה להציג במגוון של גלריות ומוזיאונים ברחבי העולם ועבודותיה נרכשו לאוספים מובילים בעולם.

Sphynx, 2011

יום ראשון, 3 באפריל 2011

יובל בראל Super Normal Stimulus

ביום שישי הקרוב - 8.4 - תינעל התערוכה "סופרנורמל סטימולוס" של האמן יובל בראל.
לרגל האירוע, קפץ מוטי קיקיון, מהבלוג "קורת רוח", לצלם את יובל ב"קונטיינר", שבנמל יפו.

צילום: מוטי קיקיון

Supernormal Stimulus היא תופעה מעולם הטבע, שמאפיינת בעלי חיים שנמשכים לסביבה זרה, שמדמה ומעצימה את המציאות, לעתים עד כדי אבסורד שפוגע בסדר הטבעי של הדברים. לדוגמה: חיפושיות מסוימות יבחרו לנסות ולהזדווג עם בקבוקי זכוכית שצבעיהם עזים יותר מאלו של החיפושיות הנקבות, וציפורים מסוימות יעדיפו לקנן על ביצים גדולות יותר מאלו שמאפיינים את ביציהן, גם אם מדובר בביצים מלאכותיות, ואף כאשר בשל גודלן הביצים כלל אינן מאפשרות להן לדגור עליהן מבלי ליפול.

"Indoor agriculture", 2011, oil and industrial paint on wood, 100x70 cm

התופעה מוכרת גם בפסיכולוגיה האנושית, בהיבטים שונים של מיניות, זוגיות, בידור, תזונה ועוד. ג'אנק פוד הוא דוגמה טובה למשיכה כמעט בלתי-נשלטת למלחים, סוכרים ושומנים מזיקים, חלקם מעשה ידי-אדם. גם הטלוויזיה מספקת גירוי סופר-נורמלי, במסגרתו מתרחשת הקצנה של תגובות ותופעות חברתיות, בהבעות פנים מוגזמות ושימוש תכוף בגימיקים פסיכולוגיים ובדרמות "גדולות מהחיים".

"Anger & shame on wood # 4", 2010, oil on wood

תערוכתו של יובל בראל עוסקת בהקצנה, בזיוף ובמלאכותיות שכרוכים בקיום האנושי. בראל משתמש במושג המדעי כדי לנסח אמירה על החיים בעידן המודרני - גירויים טבעיים ושגרתיים כבר לא מספיקים בשביל למשוך את תשומת לבנו ונדרש תהליך של זיוף והקצנה – ניתוחים פלסטיים, מניפולציות דיגיטליות, וכו' - כדי לגרות ולמשוך אותנו.

"Elephant", 2009, mixed media on canvas, 190X120 cm

בראל נוטל את הכבשה המפורסמת של הצייר מנשה קדישמן ויוצר סביבה סדרה של יצירות שנגזרת מן הדימוי הראשוני, מקצינה ומפתחת אותו עד לדימוי של גבר, דרך דימוים אנושיים ודימוי ושל חיה בלתי מזוהה. הדימויים המוצגים בתערוכה עברו תהליך של עיוות, הקצנה והגדלה עד כדי הגחכת הדימוי המקורי.
"Untitled", 2011, Archive print on coated paper, addition of 12, signed - 180 NIS


בראל, יליד 1982, הוא אמן שפועל בתחומי יצירה מגוונים - פיסול, מיצג, ציור ורישום - והציג עד כה בתערוכות קבוצתיות שונות בארץ ובעולם.