שירים למגירה

The Vagabundas חזרו מברלין עם קור בגב ושיר בלב ואחרי שחיסלו קוטג' וחומוס (בשתי נסיבות שונות, כמובן) ונזכרו למה בעצם הן התגעגעו כאן, הן הגיעו למסקנה שנכון לעכשיו, בירת גרמניה, אבן שואבת לטירוף נוראי לאורך ההיסטוריה, נראית כמו המקום השפוי ביותר בעולם לחיות, ליצור ולצרוך בו. דיור במחירים מסובסדים, תרבות בעלות סבירה, אוכל בינלאומי נגיש וטעים ואופנה נהדרת במחירי סוף עונה כמעט כל השנה.

באווירה הזאת, קל מאוד להתלהב מחללי תצוגה של אמנות ושל עיצוב שבהם אפשר ממש לקנות מוצרים ויצירות שמוצעים למכירה ולא רק להסתכל עליהם בעיניים כלות ובארנק פוסט-טראומטי.

Entwurf-Direkt הוא חלל שכזה שנוסד בברלין לפני כמה שנים כזירה ורסטילית לאירועים תרבותיים שונים. כיום הוא משמש כסטודיו לציור ופיסול, כגלריה שבה מוצגות תערוכות מתחלפות וגם כחנות שבה נמכרים רהיטים מעוצבים וייחודיים. למעשה, מדובר בבית של אמנות ועיצוב.

מכל הערבוביה הצבעונית שניתן למצוא ב-Entwurf-Direkt, התאהבנו במיוחד ברהיטים המיוחדים של פר שומן (Per Shumuann), המקים והבעלים של המוסד השמח הזה, שפועם בלב שכונת קרויצברג האנרגטית. שומן מספר שחפצים ישנים, זרוקים או משומשים תמיד ריתקו אותו, במיוחד מגירות ישנות, שהן הסטייה החביבה ביותר שלו. שומן אומר שמגירות הן "המשרת האילם שעוזר לנו בחיי היום-יום", זה ששומר את הסודות השונים והמשונים שלנו ואת כל הדברים הקטנים, שאנחנו בדרך ממש לא צריכים, עד שאנחנו פשוט לא יכולים להסתדר בלעדיהם.

שומן ו-Entwurf-direkt שואפים להחיות מחדש את היופי של המגירות האלו, של החיים שהן חיו פעם, באופן מרענן ופשוט כאחד. המגירות מספרות סיפור שונה וכמעט תמיד יש להן מום יוצא דופן או מוזרות חביבה. הן לועגות לתפיסות עיצוביות מקובלות וחורצות לשון מלבנית מול האסתטיקה המרובעת של רהיטים בנאליים בייצור המוני.

המגירות המשעשעות של Entwurf-direkt הן כנראה האופציה השפויה ביותר להסתיר בהן את הטירוף שמקיף אותנו.

Day By Day

לפני כחצי שנה The Vagabundas ארזו את עצמן בתוך מזוודה, הטילו אותה מעבר לכתפיהן, ונדדו ליפן. לקראת הביקור המיוחל הצטיידנו ברשימה מפורטת מאוד של המלצות ממקורות אמינים על מוזיאונים, גלריות, בוטיקים ופינות מעניינות בטוקיו, בקיוטו ואפילו באי הקטן נאושימה, שמחביא את הסודות המדהימים שלו בנקודה מרוחקת בים הפנימי של המדינה. עם זאת, ולמרות כל התוכניות והתכנונים, הבנו מהר מאוד שאת המקומות המעניינים ביותר צריך לגלות לבד.

חובבי אמנות ועיצוב אמיתיים ירגישו ביפן כמו מגלי ארצות שהגיעו ליבשת חדשה. כל רחוב הוא הרפתקה, כל תערוכה היא חגיגה וכל ביקור אגבי בחנות מקרית עשוי להפוך לחוויה ייחודית, שבה נפגשים האסתטיקה והיצירתיות בצורה מבוקרת ומחושבת, אך גם מרגשת ומשעשעת. כך, למשל, סיבוב שופינג זריז בחנות כלבו בלב שכונת שיבויה יכול להתארך עד מאוד משום שכל קומה בחנות מעוצבת להפליא על פי מוטיבים פרועים ומלאי דמיון, וקפיצה לחנות ספרים שגרתית כדי לחפש מפת דרכים עלולה להסתיים בדפדוף אינסופי בין ספרי ילדים יפים כל כך, שיגרמו גם לרווקה המושבעת ביותר לרצות ללדת כדי שיהיה לה למי להקריא אותם.

אחרי שלושה שבועות קצרים, קצרים מדי, נאלצנו לעזוב את יפן ולהמשיך לנדוד, אבל יפן לא עזבה אותנו. במובן מסוים, אפשר להגיד שהיא נכנסה לנו מתחת לעור, התיישבה לנו בעדינות מאחורי העיניים ושינתה לתמיד את הדרך שבה אנחנו מסתכלים על העולם. מאז, אנחנו חושבים עליה גם כשאנחנו לא חושבים עליה ומתגעגעים אליה אפילו כשאנחנו לא מתגעגעים אליה.

אתמול, באמצע יום שישי תל אביבי שגרתי למדי, החלטנו לקצר את הדרך הביתה דרך רחוב יבנה וגילינו פתאום שאנחנו בטוקיו. זה קרה ברגע שהחלפנו את החמסין הארץ-ישראלי של תחילת נובמבר בקרירות המלטפת של "hibino" (יום-יומי, בתרגום חופשי מאוד לעברית), גלריה וחנות עיצוב חדשה שנפתחה ממש בשבוע שעבר. הקצב הפנימי שלנו השתנה, העיניים ראו את העולם אחרת.

hibino הוא חלל תצוגה שנולד בראשו של האוצר והמנהל בעל השם המלבב פראג רוקח, שבילה את השנים האחרונות ביפן, שם למד במשך כמה שנים בלשנות יפנית ובעיקר התאהב באמנות ובעיצוב המקומיים. לפני פחות משנה הוא חזר לישראל והחליט להביא עמו כמה שיותר פיסות של יפן. הוא בחר בקפידה כ-40 יצרנים, מעצבים, אמנים ובעלי מלאכה מערים שונות ביפן (חלקם פועלים באירופה ובישראל) וטווה עמם בעדינות ובעקשנות קשרים חברתיים ועסקיים שאפשרו לו להציג ברחוב יבנה את החזית המעודכנת ביותר של העיצוב היפני (כלי כתיבה, כלי בישול, רהיטים, גופי תאורה, ספרים, יצירות אמנות, כלים חד-פעמיים, ועוד).

"לא כל החברות והמעצבים שאליהם פניתי הסכימו למכור לי את העיצובים שלהם", מספר רוקח. "אחרי הרבה מהם הייתי צריך ממש לחזר, כי הגישה שלהם היא לבחור שותף לדרך ולא רק שותף לעסקים". רוקח עיצב בעצמו את השולחנות, המדפים והארונות שעליהם מוצגים הפריטים בגלריה/חנות והוא מספר שבבואו לבחור את היוצרים ואת המוצרים הוא הקפיד להקשיב למצפן הפנימי שלו, שהורה לו באיזה כיוון ללכת, ולא התחשב בשיקולים מסחריים בלבד.

Caresser La Maison/ Mademoiselle Y

מבין כל הפריטים ב-hibino התעכבנו במיוחד ליד גופי התאורה שעיצבה וייצרה רייה יאגורה (Rie Yagura), שידועה יותר בכינויה Mademoiselle Y. המדמואזל היא אמנית רב-תחומית שנולדה באוסקה ושמתגוררת ופועל בשנים האחרונות בפאריס. היא אוספת חפצים שונים ברחוב, כאלה שנגעו ללבה, כהגדרתה, והופכת אותם לאובייקטים שמשלבים בין התרבות היפנית והאירופית. גופי התאורה שלה שמוצגים ב-hibino נוצרו באמצעות שילוב בין מיכלי פלסטיק מייצור סדרתי (מרככי כביסה, למשל) שעברו תהליך ידני של קרצוף וצביעה לאהילי זכוכית משנות החמישים.

Mademoiselle Y

Hibino

רח' יבנה 30 ת"א