לקראת Sketchbook – בחזרה לעתיד עם מיטל כץ-מינרבו

מאת: עומר שני-בן שחר
 
הספירה לאחור החלה! עוד פחות משבוע לתערוכה Sketchbook
The Vagabundas משנסות את המותניים (הצרות) שלהן ועובדות במרץ על מנת להספיק ולהציג בפניכן כמה שיותר אמנים שישתתפו בתערוכה ואת הצילומים הנהדרים של מוטי קיקיון מבלוג הצילום "קורת רוח".

והפעם מיטל כץ-מינרבו פותחת את הספירה לאחור. מיטל (1974, ישראל) גדלה בוונצואלה ובחמש עשרה השנים האחרונות חיה ועובדת בארץ. מיטל בעלת תואר ראשון מהמדרשה לאמנות בבית ברל ותואר שני באמנות מבצלאל. עבודותיה הוצגו בגלריות ומוזיאונים בארץ ובעולם, ובירידים מקומיים ובינלאומיים.


מיטל כץ-מינרבו, צילום: מוטי קיקיון

בעבודות של מיטל שיוצגו בתערוכה Sketchbook, מושאי הציור הם רהיטים, מכשירי חשמל ופריטי עיצוב שונים, כגון: טלוויזיה, רדיו, מנורות וספות השייכים רובם לשנות ה-50 וה-60. בציורים הם מנותקים מהסביבה, משימוש אנושי או מהיסטוריה, ומציגים עצמם כאובייקטים של תשוקה המרחפים בחלל ריק.


Spiting fan, דיו וספריי על נייר, 21X29.7 ס"מ, 2009


למיטל חיבור אישי למושאי הציור שלה, דודה הוא סוחר עתיקות ידוע מאוד בונצואלה ומיטל הרבתה לשהות במחיצתו, כך למעשה גדלה בסביבת אותם חפצים והסיפורים שכרוכים בהם. conjoined Sofa, צבעי מים ודיו על נייר, 29.7X21 ס"מ, 2008


החפצים הללו, תוצרי ייצור המוני לצריכה ביתית, עוצבו בעידן שהושפע מאופורית הנצחון במלחמת העולם השנייה, הנחיתה על הירח, השקת מטוס הקונקורד, ותחילת המלחמה הקרה, והם מכניסים לחיי היום-יום שפה וחומרים מעולם כלי הנשק, מטוסים ומכוניות, כביטוי עילאי של עיצוב כחלק מחזון אוטופי. למעשה, הם מגלמים רגע בזמן בו ייצור תעשייתי, עיצוב, וטכנולוגית חומרים נפגשו עם חזון מודרניסטי ועתידני.


Conjoined Air Plane, לכה תעשייתית על נייר פרגמנט, 29.7X21 ס"מ, 2006

המבט שמציעה מיטל על החזון העתידני האוטופי דרך חפצי צריכה מעוצבים להפליא, מקבל הסטה דרך אופן הציור. צבע הסופרלק השחור לוכד על הקנבס הלבן את הברק והליטוש של פני השטח המפתים של האובייקטים, ובה בעת ממוסס אותם לגמרי.


Lamp/horse under the table, דיו על נייר, 35X50 ס"מ, 2008

הדימוי מתעצב דרך טכניקה, שיותר משהיא ציור, מהווה אופן פעולה – הצבע נשפך, נגרר, נמשך, מנוגב, ולעתים גם מרוסס בפעולה מהירה ומרוכזת. פני השטח של האובייקט מתמוססים ומפעפעים לכדי פני השטח של הציור, כשהדימוי הופך לאורגני ומתמזג באובייקט הציורי. פעולת הציור מטעינה את האובייקטים המכשירים הביתיים הדוממים באנרגיה המעניקה להם חיים ותפקיד חדשים.

Flower Lamps, צבעי מים ודיו על נייר, 29.7X21 ס"מ, 2008

את העבודות של מיטל ניתן יהיה לראות ולרכוש בתערוכת ה-pop-up הראשונה של The Vagabundas
0Sketchbook 27-29.1.201, בקונטיינר בנמל יפו

לפרטים ולמכירה מוקדמת: thevagabundas@gmail.com

לקראת Sketchbook - (מחוץ) לסטודיו של מישל פלטניק

מישל פלטניק, אמן מולטימדיה ישראלי, יליד צרפת, הוא המצולם השלישי בשיתוף הפעולה שלנו עם בלוג הצילום "קורת רוח" לקראת התערוכה Sketchbook.

מישל, בוגר המדרשה לאמנות בבית ברל, צולם על ידי מוטי קיקיון מחוץ לסטודיו שלו בתל אביב.

מישל פלטניק, צילום: מוטי קיקיון

קשה לתאר במלים את הרושם שמעוררות העבודות של מישל על הצופה ואת המסע המחשבתי שאליו הן לוקחות אותו. פשוט יותר, אולי, לצפות בוידיאו הזה של העבודה Swimming Pool:

Swimming Pool

Self-Portrait in a swimming pool, indian ink on paper, 15X10 cm, 2009

דמותו של מישל משולבת בעבודות נוספות שלו, בדרך כלל לאחר שעברה מניפולציה מסוימת ורבות מהן עושות שימוש בתחבולות אופטיות ומשחקי פרספקטיבה מתוחכמים שמוסיפים רובד שכלתני ומסקרן לחוויה האסתטית והרגשית.

Dream 1, indian ink on paper, 21X29.7 cm, 2010

עבודותיו של מישל הקסימו את The Vagabundas כבר בפעם הראשונה שנתקלנו בהן, בתערוכה קבוצתית בגלריית אלפרד, ומאז אנחנו עוקבות אחריו בסקרנות ומחכות לפריצה הגדולה שלו, שללא ספק מחכה לו ממש מעבר לפינה. לאחרונה הצטרף מישל לחממת האמנים של  ST-art ואף הציג בגלריה של החממה שממוקמת ביפו. 

Dream 3, 22x28 cm, Indian ink on paper, 2010

ב-Sketchbook יוצגו רישומי ההכנה והמחקר של מישל לקראת עבודות הוידיאו והאינסטוליישן שלו. בכך, יוכל צופה לצלול אל תוך התהליך המורכב ומעורר ההשראה של האמן.

Magen David,  15X21 cm, Aquarel and Indian ink on paper, 2010

את העבודות של מישל ניתן יהיה לראות ולרכוש בתערוכת ה- pop-up הראשונה של

The Vagabundas
Sketchbook 27-29.1.2010, בקונטיינר בנמל יפו
לפרטים ולמכירה מוקדמת: thevagabundas@gmail.com

לקראת Sketchbook - בסטודיו של יואב הירש

The Vagabundas ממשיכות בספירה לאחור לקראת התערוכה sketchbook והפעם, מוטי קיקיון, מבלוג הצילום "קורת רוח" מבקר בסטודיו של יואב הירש.

יואב הירש. צילום: מוטי קיקיון

יואב הירש, יליד 1979, הוא אוטודידקט שפועל מחוץ למסגרות המקובלות של עולם האמנות. ב-1997 הציג את תערוכתו הראשונה "שקט" ולאחר מכן היה שותף להקמת קבוצת האמנים " אוונז'" בירושלים ולאחר מכן עבד כאסיסטנט של הפסל דניאל סילבר, לפני שפנה לדרך עצמאית.

צריף יפני, עיפרון גואש ולכה על נייר מחברת ונייר פרגמנט 19X22 ס"מ, 2009

בשנים האחרונות, לצד האמנות, הוא עובד כיזם, אוצר ומפיק של תערוכות עצמאיות.

טלי ואיזבלה, עט וטוש על נייר, 15X10 ס"מ, 2009

על עבודתו הוא אומר: "גוף העבודות שלי נפרש על פני כעשור ולכן אני כבר יכול לראות חזרות לנושאים דומים ולהתחיל לזהות את השפה שלי, שעסוקה בריבוי ובסתירות שנמצאים בכל".

אפריקאית, אקריליק וסופרלק על בריסטול, 70X100 ס"מ, 2009 

הירש אוהב מאוד להתייחס לאמנים שקדמו לו ולשתול בעבודותיו מחוות קטנות ליוצרים שהשפיעו עליו . הוא מספר שהוא מרבה להשתמש ברישומי הכנה, שאת חלקם הגדול הוא רושם תוך כדי התבוננות בחיים שמחוץ לסטודיו שלו. 

חדר צהוב, מים ודיו על נייר, 15X10 ס"מ, 2009

קלמנטה, אקריליק, עיפרון ודיו על נייר, 15X10 ס"מ, 2009

קפה וסיגריה, דיו על נייר, 19X25 ס"מ, 2010

לפרטים ולרכישה מוקדמת של העבודות: thevagabundas@gmail.com

הפרטים הקטנים עם רפאל

מאת: עומר שני-בן שחר

את האמן רפאל סלם פגשנו בפעם הראשונה ביריד צבע טרי 2. ציור המציג דמות של ספק ילד ספק נער, בעל יופי כמעט נשי, תפס את עינינו ולא הרפה. קשה שלא להתאהב בציור של רפאל.

"חייל" (טום), שמן על בד, 120*140 ס"מ, 2009 [הוצג בצבע טרי]

הדמויות המופיעות בציוריו של רפאל לקוחות ממגזינים, מהפייסבוק ומאתרי אינטרנט שונים. הוא יוצר עמם קשר מבקש את הסכמתם והם שולחים לו צילומים שלהם. מכאן מגיעה ההשראה אך זוהי רק ההתחלה.
אנחנו עוקבות אחרי האמן הצעיר והמוכשר הזה כבר תקופה ארוכה ולאחרונה תפסנו אותו לשיחה על אמנות ועל מה שמסביב לה.

מתי התחלת לצייר?
לקראת סיום הלימודים בבי"ס היסודי, כשהייתי צריך לבחור תיכון עלתה הצעה לנסות להתקבל ל"תלמה ילין" ולמעשה הציור הרציני הראשון היה חלק מתיק עבודות. הציור הראשון היה קריקטורה בסגנון הקומיקס של "זבנג".

איך היית מגדיר את סגנון הציור שלך?
במהלך השנים העבודה שלי השתנה והתפתח, היום אני מצייר בעיקר פיגורטיבי.

"בכחוס", שמן על בד, 180*140 ס"מ, 2010 [הוצג ביריד במינכן]

מאיפה מגיעה ההשראה לציור?
באופן כללי ההשראה שלי נוצרת מהתבוננות. התבוננות בכל דבר שעלול לגרות לי את הדמיון. ברוב המקרים אני שואב השראה מתוך סצנות של סרטים, מוסיקה או ספרים. לעתים זה קורה ממש תוך כדי צפייה בסרט או קריאה בספר ואז אני צריך להפסיק הכל, לרשום לי כמה נקודות או שירבוטים קטנים כדי שלא אשכח ורק אז אני ממשיך.

איזה מורה השפיע על הציור שלך? אילו אמנים אתה אוהב במיוחד?
בהסתכלות לאחור, מי שהשפיע עלי הכי הרבה היה איציק ליבנה. הוא היחיד שלימד אותי את היסודות של הציור (למרות שבמהלך הלימודים לא ממש התרכזתי בציור, הכל הגיע אלי רק לאחר מכן).
אחרי הלימודים חזרתי לצייר, כאשר האמנים שאני אוהב הפכו להיות המנטורים שלי. הזמנתי קטלוגים באמזון וככה בעצם המשכתי ללמוד. האמנים שאני הכי אוהב והכי השפיעו עליי הם Hernan Bas, Neo Rauch ו Norbert Bisky .

"אליזבת", שמן על בד, 150*180 ס"מ, 2009

מהן התוכניות שלך לשנים הקרובות?
הייתי רוצה לבסס את עצמי בסצינה האמנותית, המקומית והעולמית. היעד הנחשק הוא להציג בחללים וגלריות שאני מאוד אוהב.

האם אתה מתפרנס רק מאמנות?
בשנתיים האחרונות למעט מכירת עבודות בודדות בהזדמנויות שונות, עברתי תהליך אישי ועצמאי במטרה לגבש את הסגנון שלי ולחדד את הטכניקה והבחירות שלי, כך שפחות התעסקתי בהיבטים המסחריים.
לצד התהליך הזה ולצורכי פרנסה מצאתי את עצמי מתמלל מספר תוכניות ריאליטי וסרטים דוקומנטריים.

מה היית עושה אם לא היית אמן?
אני לא יודע מה הייתי עושה אם לא הייתי אמן, קשה לי לראות את עצמי עושה משהו אחר.

 "הציפור ושומר היער", שמן על בד, 190*150 ס"מ, 2010 [יוצג בברלין]

יש לך ציורים שאתה פשוט לא מוכן למכור?
שאלה קשה. בדרך כלל התשובה היא הציור האחרון שעשיתי. בעבר, החיבור לעבודות האחרונות שלי יצר בפני בעיה קשה להיפרד מעבודות מסוימות, אבל מאז הגעתי למסקנה שחלק מהתהליך שלי תמיד יהיה ליצור עבודות חדשות (ובינינו, גם נגמר המקום בבית), כך יוצא שכיום אני מרגיש הרבה יותר בנוח למכור.

כמה זמן אתה עובד על כל ציור?
על ציור בממוצע אני עובד כשבועיים-שלושה.

איך אתה יודע שציור גמור?
לרוב אני מתחיל לצייר לאחר שגיבשתי תוכנית עבודה ויש לי תמונה ברורה בראש לגבי התוצאה הסופית. כך שברוב המקרים הציור מסתיים לפי התכנון.

על מה אתה לא יכול לוותר כשאתה עובד בסטודיו? מוזיקה, שקט, אוכל?
כשאני עובד אני לא יכול לוותר על מוסיקה. רוב הזמן אני פשוט שם רדיו כדי לא להתעסק עם החלפת דיסקים ובחירת שירים.

 "קתדרלה", דיו על נייר, 67*97 ס"מ, 2008

מה היה האירוע המכונן מבחינת הקריירה שלך?
ציון דרך שהשפיע במיוחד על ההתפתחות שלי כאמן, הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית, התרחש לפני כשנתיים וחצי במסגרת היריד "צבע טרי", שם פגשתי לראשונה זוג אספנים מגרמניה, רבקה וגונתר רייפשיידר, שלקחו אותי תחת חסותם ופתחו לי דלת לשוק הבינלאומי, הכירו לי אמנים ותערוכות שהשפיעו עלי וגרמו לי לחשוב בגדול ולהאמין באפשרות של להצליח אפילו בקנה מידה בינלאומי. למעשה, ההשפעה של האירוע הזה עדיין לא הסתיימה.

איפה היית הכי רוצה לגור?
עוד לא החלטתי. אני חושב שהייתי רוצה לגור בארץ, קרוב למשפחה, אבל לנסוע לתקופות של כמה חודשים מדי פעם ליעדים כמו לונדון, ברלין או ניו יורק.

רפאל סלם הוא בן 25, חי ועובד בבת ים. באוקטובר האחרון הציג ביריד Munich Contempo במינכן,  בביתן גלריה CAP -Contemporary Art Project ובקרוב מתוכננת לו תערוכה בגלריה בברלין.

את העבודות של רפאל ניתן יהיה לראות ולרכוש בתערוכת ה- pop-up הראשונה שלThe Vagabundas
Sketchbook 27-29.1.2010, בקונטיינר ביפו
לפרטים ולמכירה מוקדמת: thevagabundas@gmail.com

לקראת Sketchbook - בסטודיו של דני בק

לקראת התערוכה  Sketchbookשתתקיים ב-27, 28 ו-29 בינואר, בקונטיינר שבנמל יפו, The Vagabundas חברו למוטי קיקיון, צלם מוכשר ובעל בלוג הצילום "קורת רוח" שצילם את האמנים המשתתפים בתערוכה בסטודיו שלהם. זו הזדמנות מצוינת להכיר את הפנים מאחורי העבודות, לצד יצירותיהן שיוצגו בתערוכה.

דני בק, צילום: מוטי קיקיון

פותח את סדרת האייטמים - דני בק, בוגר התואר לאמנות פלסטית בבצלאל, המצולם בסטודיו שלו בתל-אביב. עבודותיו של דני, מהסדרה "בני וג'ו" עוסקת, לדבריו, ביחסים בין שתי הדמויות וביחס בינן לבין החלל החיצוני והפנימי. 

"בני", טכניקה מעורבת על נייר, 23X27 ס"מ, 2005

"בני וג'ו", שמן ודיו על קרטון, 50X35 ס"מ, 2005

"מספר1", טוש,קפה וסיגריה על נייר, 21X28 ס"מ

לפרטים ולמכירה מוקדמת: thevagabundas@gmail.com

תבנית עם תפנית

אחד המנהגים האהובים על The Vagabundas בסופי השבוע הוא לבקר בבית האמנים בתל אביב. זה אמנם לא חלל התצוגה האופנתי והמלוטש ביותר בעיר, אבל בכל רגע נתון יש בו שש-שבע תערוכות ותמיד אפשר למצוא הפתעות נעימות. בסוף השבוע הזה, התערוכה של עידן פרידמן כבשה אותנו במקוריותה, בתצוגה המקסימה ובאופן שבו היא הוכיחה שחפצי ready made יכולים, עם הרבה דמיון ומקוריות, להפוך ליצירות אמנות מסקרנות.

עידן פרידמן, בן 35, הוא מעצב מוצר ובעל הסטודיו לעיצוב Reddish ו"פרטים" היא תערוכתו הראשונה בזירת האמנות. ב"פרטים" הוא בחר להציג אנשים שאותם הוא פוגש בחיי היום-יום הרגילים שלו (מלצרית בקפה השכונתי, סדרן מוצרים בסופר, מוכר בשוק, וכו') על ידי חריטה על חומר לא שגרתי: תבניות אלומיניום חד-פעמיות. דיוקנותיהם חורגים מההקשר היום-יומי ומזכירים באסתטיקה שלהם דיוקנאות קלאסיים שכמותם ניתן למצוא על מטבעות רשמיים או בולים ממלכתיים ובכך הוא מעניק את מתנת הנצח, או לפחות את אשליתו, לרגעים חולפים.

אהבנו את הטקסט שפרידמן כתב לתערוכה:

אצל גנה במכולת קניתי את התבניות הראשונות, והוא היה האיש הראשון שעשיתי לו פורטרט. גיליתי שבדמות שלו יש דברים שלא רואים כשהוא ליד הקופה הרושמת | במבט על אדם חדש, הנטייה הטבעית היא להגדיר זהות ולהכניס לקטגוריה. כשאין רמזים אחרים, אנחנו בוחנים תסרוקות, קוראים עצמות לחיים ומפרשים סנטרים כפולים | כשביקשתי מטל לדגמן, הוא שאל אותי אם אני אוסף אפים גדולים | כמעצב, נהניתי להתעסק עם פיגורטיביות בלי לחוש רגשות אשמה | אם "לא תעשה לך כל פסל וכל תמונה", תבליט זה גם וגם, או אף אחד משניהם? | חיים התפלא ששאלתי לשמו. הוא אמור להיות דמות מוכרת אבל אותי יותר עניין הזקן שלו | בסרט דמיוני שבו אני כוכב, חלק מהאנשים המוצגים בתערוכה היו ניצבים שקיבלו פתאום תפקיד עם טקסט | גם אני קיבלתי תפקיד עם טקסט בסרט שלהם באותו זמן. האיזון נשמר | כשהבעתי עניין בפרופיל שלו, יקי ספג הרבה צחוקים מחברים במחסן המתכת. הוא קיבל את זה בחיוך כי היה די ברור שהם סתם מקנאים | אם חד-פעמיות מבטלת הנצחה, יש סיכוי שהחדר הזה נחשב ריק | יש לי סיכה ישנה עם דיוקן של ביאליק והוא בכלל לא נראה כמו משורר לאומי | חשובה לי הנאמנות למקור, אבל ככל שאני טורח על הדמיון, כך הנוכחות שלי כפרשן נעלמת מהיצירה | כשאני בריכוז מלא, אני מנצח מכונת כבישה סינית | אנשים הם חד פעמיים. במקרה הטוב הם גם רב שימושיים | מוכר התבלינים בשוק רמלה התייחס לסיטואציה כמובנת מאליה ואמר שכבר צילמו אותו לטלוויזיה המקומית. אולי בגלל זה, למרות שהבטחתי, לא הראיתי לו את התוצאה | כמה מוזרה הטבעיות בה אנו מקבלים דמות של ראש ללא גוף. אם הוא היה בשר ודם היינו מגיבים אחרת | תתכן פרשנות פוליטית לתערוכה, אבל אני מעדיף שלא | אורי אמר לי פעם "תסתכל על הקנקן, כי בפנים כולנו אותו הדבר". הוא סיפר שזה ציטוט של מישהו שהוא לא זוכר. אני תמיד אייחס את המשפט הזה אליו | לצילי יש נגיעה של חיוך כי מבט ייצוגי מדי מפספס אותה | המעיכות הקטנות שלי כלל לא פגמו בפונקציונאליות של התבניות. אני מקווה שזה לא נכלל בהגדרה של אמנות שימושית | כמעצב, נהניתי להתייחס בכבוד לתבניות תעשייתיות | בשוק מחנה יהודה הייתה ערימת תבניות עם פגם בהטבעה של השגחת הבד"ץ. זה היה לי מאוד נוח לעבודה ואני ממילא נגד השגחה רבנית | אליהו סירב להשתתף מכיוון שבית האמנים פועל בשבת | זאת נראית כמו תערוכת יחיד רק כי ערימות התמיכה של האהובה שלי שקופות.

פרטים, עידן פרידמן

בית האמנים תל אביב, עד ה – 30.1

בקרוב - Sketchbook - תערוכת pop-up ראשונה

The Vagabundas עמלות על תערוכת ה pop-up הראשונה שתתקיים בסוף השבוע האחרון של ינואר בקונטיינר שבנמל יפו. יעל רכטר, אמנית הוידאו המוכשרת, שנמצאת בארץ בביקור מולדת קצר, תאצור את התערוכה ביחד עם The Vagabundas.

Yoav Hirsch,

Clemente,

10X15 cm, acrylic pencil & ink on paper

התערוכה Sketchbook תתמקד בעבודות מתוך "ספר העבודות והמחשבות" של האמן - רישומים, איורים, תהליכי מחשבה, מחקר וטקסטים נלווים, שמהווים בעינינו עבודות אמנות כשלעצמן - לעיתים אף מסקרנות יותר מהמוצר המוגמר. 

Meital Katz Minerbo

Spiting fan,  ink and spray on paper, 29.7 x 21 cm, 2009

מחירי העבודות ינועו בין 400 ועד ל-5,000 ש"ח - אנחנו מקוות שכל אחד יוכל לאפשר לעצמו להתאהב ולרכוש עבודה.

Shoshanah Ciechanowski,

Ambidextrous, ink on paper, 30X21 cm 

בין האמנים המציגים בתערוכה ניתן למצוא את: אורי הולבן, אמיר נוה, דרור קרטא, דורון לנגברג, יואב הירש, מיטל כץ מינרבו, מיכל יניב, מישל פלטניק, נדב ליפשיץ, ניבי אלרואי, ערן שקין, ציבי גבע, רפאל סלם, שושנה צ'חנובסקי. 

הקונטיינר, נמל יפו:

1, יום חמישי 19:00 – 22:00 - פרפורמנס מאת שי הרמתי בשעה 21:00

28.1, יום שישי - 12:00 – 18:00 פתיחה חגיגית, מוזיקה והרבה אלכוהול...

29.1, יום שבת – 13:00 – 16:00 הזדמנות אחרונה למי שלא הספיק

בקרוב תתאפשר מכירה מוקדמת של עבודות נבחרות מהתערוכה.