Artist's Statement

הנה הצהרת אמן שנונה ומצחיקה של שרלוט יאנג, שבה היא לועגת בין השורות (או למעשה, בעזרת השורות של הכתוביות של הסרטון, שמפרשות את הכוונה האמיתית של הדוברת) להמשגה הפומפוזית, המגלומנית, השרלטנית ולעתים גם הכוזבת לחלוטין, שאותה אמנים רבים נוטים לאמץ בבואם לדבר על עצמם ו/או על האמנות שלהם. למרבה הצער, הומור-עצמי הוא מצרך נדיר בעולם האמנות (ביזוי-עצמי דווקא יש למכביר, משום מה) ולכן כל סימן לחיוך, כמו זה שעולה בזמן הצפייה בסרטון של יאנג, הוא בשורה טובה.

מצב צבירה

The Vagabundas ממשיכות בהכנות לקראת התערוכה "מצב צבירה" שתיפתח ממש בקרוב, ובינתיים מספקות הצצה אל האמנים והעבודות שיופיעו בה:

נעמה הרפז

נעמה הרפז, מתגוררת ועובדת בת"א. נעמה החלה את הקריירה האמנותית שלה בפריס, שם למדה לתואר ראשון (Parsons School of Art and Design) ולאחר מכן בלונדון, שם למדה לתואר שני באמנות (Chelsea College of Art and Design). נעמה הציגה בלונדון ובפריס במגוון תערוכות יחיד וקבוצתיות. נעמה חוקרת בעבודותיה את המאורעות שחוותה, את סיפור חייה, את מערכות היחסים שלה ומספרת אותם באופן ויזואלי.

נעמה הרפז

בסדרת הרישומים "הבדידות יפה לה", נעמה מציגה דמות קטנת מימדים, ספק ילדה, ספק אישה, שמקבלת באהבה את הבדידות. בתערוכה מוצגת גם סדרת עבודות שבה נעמה מתכתבת עם אמני ready made כגון מרסל דושאן, תוך שילוב אמירתה ושפתה האמנותית האישית. 

הילה ליזר-בג'ה, אמנית שמתגוררת ופועלת בירושלים, בוגרת לימודי עיצוב ואדריכלות פנים והחוג לאמנות באוניברסיטת חיפה. עבודותיה של הילה משלבות בין פיסול, ציור, תחריט ומיצב, וניתן למצוא בהן מוטיב חוזר של עיסוק בבית, על המשמעויות העולות מכך.

הילה ליזר-בג'ה

הילה בוחרת לעבוד עם מתכות, בין אם בפיסול ובין אם בציור ובתחריט, ורבים מציוריה צוירו באמצעות חלודה - חומר שממשיך למעשה לחיות ולהשתנות, גם לאחר סיום תהליך היצירה. 

אילת אבני מתגוררת באבן יהודה ויוצרת ברשפון. היא בוגרת בצלאל ותואר שני בלימודי תולדות האמנות. בשנים 2010-2011, הציגה איילת שתי תערוכות יחיד - האחת בבית האמנים בתל-אביב והשנייה בגלריית המשרד בתל-אביב. קודם לכן הציגה איילת את עבודותיה בתערוכות קבוצתיות רבות. 

אילת אבני

אילת מציירת נופים רחוקים, מקומות נשגבים שאליהם אנו מתאווים להגיע, ושמבטיחים לנו את השקט ואת השלווה המיוחלים. אך מרגע שנגיע אליהם נגלה, שגם שם, איננו חווים שלווה, אלא אנו רואים תחתם את המקום הבא אליו אנו רוצים להגיע. הסכנה שהמקום הנכסף ייעלם לא טבועה במקום עצמו, אלא בנו. איילת מציירת את המקומות השקטים, הנופים הרחוקים, כשהם אינם חפים מפגמים.

אילת אבני

השקט מכיל שריטה, האיילה ליד הנהר, תבחין בעוד רגע בצייד שמנסה ללכוד אותה ואז תעלם במעבה היער, או גרוע מכך. 

"מצב צבירה"

30.11.11

אמנים משתתפים: אילת אבני, לילך בר-עמי, אורה דרוקר, נעמה הרפז, שי זילברמן, מיטל כץ-מינרבו, ליאת לבני, הילה ליזר בז'ה, מיכל פלג, שושנה צ'חנובסקי, סלי קריסטל-קרמברג, רומי שי

אוצרת: מרב זקס

בית טיטאן - רח' אלפסי 16, ת"א. 
שעות פתיחה: א'-ה' 9:30 - 18:30, ו' - 9:30 - 14:00

מצב צבירה - התערוכה

The Vagabundas מתרגשות לקראת פתיחת התערוכה "מצב צבירה", שתוצג ב"בית טיטאן" ושעליה אנחנו עמלות בתקופה האחרונה. מדובר בתערוכה קבוצתית שעוסקת בניסיון לאתר את הנקודה הקריטית שבה הרעיון המופשט משנה את מצב הצבירה שלו ונהפך ליצירה קונקרטית. 

האמנים המשתתפים מחפשים לתעד את שינוי החומר שעמו הם עובדים. החומר (בין אם מדובר בחומר שממנו עשויה העבודה ובין אם בחומר אותו היא מבקשת לתאר) נמצא בתהליך של תנועה ושל תמורה, שלא מסתיים גם כאשר האמן מניח מידיו את כלי עבודתו ומברך על המוגמר. 

אחד האמנים שמשתתפים בתערוכה הוא שי זילברמן, אמן-רב תחומי שעוסק בציור, ברישום, במיצג, במיצב, בצילום ובאמנות רחוב. בשנים האחרונות עבודתו של שי מתמקדת בעיקר בתחומי הרישום והציור על נייר בטכניקה של דיו וצבעי מים, וב"מצב צבירה" הוא יציג עבודות נבחרות מסדרת הקולאז'ים המסקרנת שלו.

עבודותיו של שי מתארות דמויות ונופים העוברים טרנספורמציה, ושמצויים במצבי ביניים, בתזוזה אל עבר מחוזות רחוקים מן הדימויים המקוריים שמסמנים את תחילת המסע האמנותי. סדרת הקולאז'ים שלו המוצגת בתערוכה מחברת דימויים שאולים עם ניירות שנאספו ולוקטו בקפידה ושטעונים בהיסטוריה ובזיכרון קודמים. 

הקולאז'ים מתכתבים בבירור עם ציורי הדיו של שי. בשני המקרים, מקור ההשראה המרכזי הוא דימוי מצולם/מודפס ושניהם מתעסקים בתהליכים של שכפול הדימוי. הנושאים העיקריים המופיעים בקולאז'ים הם הדיוקן כזהות חמקמקה ומחוות גוף וידיים כנושא לחקירה.

כחלק מתהליך העבודה, שי פרס על קירות הסטודיו שלו קבוצות של משפחות דימויים, ששימשו לו כאבני בנייה של המבנים שנוצרו על הנייר, וקבע כללים מחמירים של איסור שימוש בפוטושופ או במכונת צילום, כאשר המספריים בלבד משמשות לו ככלי עבודה.  

שי, שחי ועובד בתל אביב, הוא בוגר תואר באמנות בביה"ס הגבוה לאמנות "בוז'אר" בפאריס. הוא זכה במענקי הוקרה על עבודותיו, בין היתר מטעם עיריית אנטוורפן ובמלגת שהייה לאמן בלוס אנג'לס מטעם מכון ברנדייס. מאז סיום לימודיו הציג בתערוכות קבוצתיות בפאריס, באנטוורפן ובמוזיאון היהודי בלונדון ובארץ, במגוון תערוכות קבוצתיות ובשתי תערוכות יחיד – בגלריית יאיר בתל אביב ובמוזיאון רמת גן.  

בנוסף ל"מצב צבירה", שי מציג בימים אלו גם בתערוכה זוגית מצוינת עם האמנית גלה ויצמן בגלריית אלפרד, הממוקמת מרחק פסיעה קצר בלבד מבית טיטאן, ברחוב בן-עטר 19 בתל אביב.

"מצב צבירה"

תערוכה קבוצתית

בית טיטאן, רח' אלפסי ת"א
אוצרת: מרב זקס

לפרטים, לתיאום סיור מודרך בתערוכה ולרכישת עבודות: מרב 052-5867999 

single copy

תופים. גיטרה. קלידים. מיקרופון. סרט הקלטה. שעון עצר שסופר לאחור בדיוק 25 דקות. מכשירים לא חדשים. לא נוצצים. מעט מרופטים. בוודאי שלא מרשימים במיוחד מבחינה טכנולוגית. אלה הכלים שמהם יצרו השבוע נעם רותם ודני מאיר יצירות מוזיקליות חד-פעמיות במתחם מוזיאון מגדל דוד בירושלים, במסגרת אירועי "מנופים – אמנות עולה בירושלים", שפותחים את עונת הגלריות הירושלמית. תהליך יצירת היצירות המוזיקליות התקיים במשך יומיים ונמשך בכל פעם שבע שעות (בכל יום היה אחראי לפרויקט אחד משני האמנים).

למיזם המוזיקלי הייחודי של רותם (זמר ומוזיקאי) ומאיר (מוזיקאי ואמן סאונד) קוראים "SingleCopy" והוא מציג בפני הצופה והמאזין הזדמנות להציץ אל תהליך מואץ של הקלטת יצירה מוזיקלית (שכולל את שלבי ההלחנה, ההקלטה, המיקס וההפצה). בנוסף, הפרויקט גם מחולל מחשבה על תפקידה של יצירת האמנות המקורית בעולם של צריכת תרבות המונית ומשועתקת.

היצירה הסופית - קטע מוזיקלי באורך של כשלוש דקות, שמוטבע על דיסק אחד ויחיד - נמסרת, בחינם, לצופה מזדמן שצפה בתהליך היצירה או סתם נקלע לסביבתה ושנהפך לבעליה החוקיים. גורלה של היצירה נתון בידיו. הוא יכול להשמיע אותה, למכור אותה, לפרסם אותה, או פשוט להשליך אותה לפח האשפה הקרוב. הוא יכול גם להעלות אותה לאתר של המיזם ולסייע ליצור מאגר מתהווה ומשתנה של יצירות מסקרנות שמעניקות קיום מתמשך לרגעים שיכולים היו להיעלם בזמן.

SingleCopy הוצג לאחרונה גם באירוע של המרכז הישראלי לאמנות דיגיטלית בחולון וב-2012 הוא אמור לעלות גם בברלין ובסאו פאולו.

על מנת להגדיר בבירור את גבולות הפרויקט, רותם ומאיר ניסחו לעצמם רשימה של הוראות והגבלות:

1. במהלך 25 הדקות הקרובות עליך להקליט, להדפיס ולהפיץ יצירה חדשה.
2. באפשרותך להשתמש בכל כלי הנגינה והמיקרופונים שבחלל, ולהקליט באמצעותם קטע, בכל אורך שתרצה, תוך שימוש בכמה ערוצים שתבחר.
3. בסיום ההקלטה, השתמש במכשיר צורב התקליטורים לצריבת עותק יחיד של היצירה על גבי תקליטור.
4. בחר שם ליצירה וכתוב אותו בטוש בלתי-מחיק, בנוסף לשמך ולחתימתך, על התקליטור.
5. הכנס את התקליטור לעטיפה ומסור אותו באופן אקראי לאחד הצופים בעבודה.
6. החזר את סרט ההקלטה לאחור והתחל להקליט מחדש על גבי ההקלטה הקודמת.
7. חזור על כל התהליך המפורט בסעיפים 7-1 כל 25 דקות, במשך שבע שעות.
8. לאחר שסיימת את התהליך בפעם האחרונה, בתום שבע שעות, מחק את ההקלטה האחרונה וכבה את כל המכשירים.

היצירה שהעותק היחיד ממנה נמסר לצמיתות לידי The Vagabundas נקראת "3^rd chapter" ואורכה הוא דקה וחמישים שניות של פריטות מהורהרות של גיטרה, לופ אלקטרוני מכושף, גניחות תופים חרישיות ומלמולים כמעט בלתי-מפוענחים של קול אנושי. ניתן לשמוע אותה באתר של SingleCopy.