הנה הצהרת אמן שנונה ומצחיקה של שרלוט יאנג, שבה היא לועגת בין השורות
(או למעשה, בעזרת השורות של הכתוביות של הסרטון, שמפרשות את הכוונה האמיתית של
הדוברת) להמשגה הפומפוזית, המגלומנית, השרלטנית ולעתים גם הכוזבת לחלוטין, שאותה
אמנים רבים נוטים לאמץ בבואם לדבר על עצמם ו/או על האמנות שלהם. למרבה הצער, הומור-עצמי
הוא מצרך נדיר בעולם האמנות (ביזוי-עצמי דווקא יש למכביר, משום מה) ולכן כל סימן לחיוך, כמו
זה שעולה בזמן הצפייה בסרטון של יאנג, הוא בשורה טובה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה