טריי ספיגל (Trey Speegle) לא חושש מצבע. כמעט כל תצלום של האמן האמריקאי הזה (טקסס, 1960) מגלה אותו לבוש בבגדים ססגוניים ובשילובי גוונים נועזים. הגישה הקומית (לעתים אפילו קומיקסית) שלו לאופנה באה לידי ביטוי במידה רבה עוד יותר כאשר בודקים את גוף העבודות שלו: ספיגל ידוע בעיקר בזכות הציורים שלו שמתבססים על חוברות צביעה לילדים, שבהן הצובעים הצעירים מתבקשים למלא את המשטחים הלבנים על פי מקרא מספרי, כשלכל מספר מוצמד צבע משלו (Paint by number).
עם השנים, ספיגל נהפך לאחד האספנים הגדולים ביותר בארצות הברית של חוברות אלה (ברשותו אלפי חוברות), שבהן הוא משתמש כ"מקפצה רעיונית" (כהגדרתו) כדי ליצור את האמנות שלו.
נדמה שהאמירה של ספיגל על עולם האמנות העכשווי ברורה. הוא מדבר בלי מלים על ציורים שנוצרים פשוט על ידי הקפדה על הוראות הפעלה; על עבודות שהתוצאה שלהן צפויה מראש; על יצירות שלכאורה עונות על ההגדרה של "אמנות" - צבע, קו, צורה - אך לא ממלאות שום תפקיד רגשי או שכלתני אחר. בקיצור, על אמנות כפעולה שכל אחד יכול לבצע, אם רק יקפיד על מילוי ההוראות שניתנו לו (החשובה מכל: לא לצאת מהקווים).
ספיגל החל להציג את חוברות הצביעה בגודל המקורי שלהן, אך עם הזמן פיתח ושכלל את תהליך היצירה וכעת הוא מתמקד בעיקר ביצירות בקנה מידה גדול וביצירות פיסוליות, שאלמנטים רבים מהם לקוחים מתוך אוסף החוברות שלו. מובן שהוא חורג מהקווים ומפלטת הצבעים הנתונה מראש ובורא את היצירות מחדש, כרצונו. ספיגל גם שיתף פעולה עם מעצבים וחברות מוכרים מעולם האופנה והעיצוב, כמו סטלה מקרתני, פרד פרי, אנתרופולוג'י וארמור לוקס, שללא ספק חברו אליו בגלל השפה הגראפית העזה והייחודית שלו ובגלל היכולת שלו ליצור דימויים פתוחים וקומוניקטיביים, מבלי לגלוש לקלישאות.
לאחרונה הציג ספיגל את התערוכה "Good luck with that", בגלריית Benrimon contemporary בניו יורק, ומהדימויים שלה ברשת נראה שזאת היתה תערוכה מסקרנת, משעשעת ומלאה בצבע ובהומור. ספיגל משתמש בקיטש לצרכיו ומחביא בתוך אריזה בוהקת של ממתק מסרים עמוקים ורציניים יותר, על תקווה, חופש וחיפוש אחר הדרך הטובה ביותר לצאת מהקווים מלבי לצאת מדעתך.
הנה סרטון קצר של ספיגל, שבו הוא מתאר את עבודתו:
