העבודות של ליאת אלבלינג מזכירות לנו שירים.
כמו משוררת, שהמילים שהיא בוחרת לוותר עליהן בשיריה
חשובות לא פחות מהמילים שהיא בוחרת להכניס לתוכם,
גם אלבלינג מאלצת את עצמה לדייק, להתעקש על הוויתור,
לכפות על שלל האפשרויות את הסגנון, ההיגיון והדמיון שלה.
אלבלינג לא מתעדת מציאות מזדמנת,
או יוצרת מראית עין מעושה של מציאות,
אלא משתמשת בפיסות המציאות שהיא בוחרת בקפידה
כדי להרכיב מחדש את העולם שבתוך העבודות שלה.
כלומר, את עולמה.
ביום שישי הקרוב נפתחת התערוכה החדשה שלה,
אם תבואו, אולי תוכלו להיכנס.
צילום: מוטי קיקיון
ליאת אלבלינג – תערוכת יחיד
אוצרת: מרב זקס
אלמנטו, הצורפים 15, יפו העתיקה
יום שישי 27.5 בשעה 13:00
נעילת התערוכה - 8.7
תגובה 1:
לא מפתיע בכלל. הבחורה היא כישרון מהלך.
הוסף רשומת תגובה