תזכורת לכל מי שטרם הספיק לבקר: תערוכות היחיד של כנרת לוריא ושל קרן תגר מציגות עד ה-14.2 בגלריה אלפרד (בן עטר 19, ת"א). ביום שבת הקרוב - ב-9.2 - יתקיים במקום שיח-גלריה עם לוריא ותגר ועם מרב זקס, אוצרת התערוכה.
במובן זה, המהלך הטכני של בדיקת הצבעים והתיווך של ה-color checker בין המצלם למצולם, הוא נקודת המוצא לתערוכה המזמנת ללוריא אפשרות לבדוק מהו הייצוג הנכון שלה ושל העבודות שלה, או אם הוא כלל קיים. בנוסף, בדיקת הצבעים מחזירה אותה אל הפעולה הבסיסית ביותר של פעולת הציור הפרטית שלה: ההשתעשעות המשוחררת בצבע והחדווה שבבדיקה של התמורות השונות שמתחוללות בו כאשר הוא נוצר על ידי טושים, עפרונות, עטים, מכחולים וכלים אחרים.
למעשה, התערוכה מבקשת לשרטט מסלול מנוגד לזה שבו נעשה השימוש הרגיל ב-Color Checker. כלומר, במקום לקחת ציור ולתרגם אותו לצילום מדויק ככל הניתן, העבודות משתמשות בצילום (בין אם אלו דימויים שמצאה ובין אם תצלומים שצילמה בעצמה) ומתרגמות אותו לציור, אך לא כדי לכייל את הציור אל מול הצילום או המציאות, אלא כדי לנסח עמדה אמביוולנטית אבל גם משועשעת ומקבלת, של הפער התמידי, שייתכן כי בלתי אפשרי לגשר עליו, בין המבט למציאות.
 | |
|
Color Checker, שמה של תערוכת היחיד הראשונה של לוריא, הוא גם שמה
של טבלת צבעים שבה נעשה שימוש בצילום (בעיקר בתחום צילום הרפרודוקציות) כדי לכייל
באופן מדויק את הצבע ואת הניגודיות של המצלמה על פי היצירה המצולמת. למעשה, מי
שעושה שימוש בטבלה זו מבקש להקטין את הפער שבין העולם לדימוי המצולם שלו.
ה-Color Checker -
בודק הצבע - מסייע למפות קואורדינטה, נקודת ציון על ספקטרום הצבע והאור. כך, הוא משמש
כמתווך וכמתרגם, במובן הראשוני של התאמה ושל שימוש נכון בצבע. עם זאת, שמו גם טומן
את הפועל check,
שם הקוד לסימון V,
אישור על מה שנכון, ואת המשמעות של תהליך חיפוש ובדיקה.
ללא כותרת, אקריליק, טושים, עפרונות, עטים, חיתוכי נייר על נייר, תאורת לד, 2013
במובן זה, המהלך הטכני של בדיקת הצבעים והתיווך של ה-color checker בין המצלם למצולם, הוא נקודת המוצא לתערוכה המזמנת ללוריא אפשרות לבדוק מהו הייצוג הנכון שלה ושל העבודות שלה, או אם הוא כלל קיים. בנוסף, בדיקת הצבעים מחזירה אותה אל הפעולה הבסיסית ביותר של פעולת הציור הפרטית שלה: ההשתעשעות המשוחררת בצבע והחדווה שבבדיקה של התמורות השונות שמתחוללות בו כאשר הוא נוצר על ידי טושים, עפרונות, עטים, מכחולים וכלים אחרים.
דיוקן עצמי עם מוח, וידאו, 2011
למעשה, התערוכה מבקשת לשרטט מסלול מנוגד לזה שבו נעשה השימוש הרגיל ב-Color Checker. כלומר, במקום לקחת ציור ולתרגם אותו לצילום מדויק ככל הניתן, העבודות משתמשות בצילום (בין אם אלו דימויים שמצאה ובין אם תצלומים שצילמה בעצמה) ומתרגמות אותו לציור, אך לא כדי לכייל את הציור אל מול הצילום או המציאות, אלא כדי לנסח עמדה אמביוולנטית אבל גם משועשעת ומקבלת, של הפער התמידי, שייתכן כי בלתי אפשרי לגשר עליו, בין המבט למציאות.
דיזינגוף סנטר/ העבודה, עטים, טושים, עפרונות על נייר, 2013
המבט - שלה, של
הצופה ושל הדמויות שמביטות בנו מתוך הציור - מסקרן ומעסיק אותה. בתערוכה לוריא
בודקת אפשרות לבנות מחדש את היחסים המשולשים האלה, גם באמצעות עיסוק בפילטרים
הטכנולוגיים שנמצאים לפני המבט: מצלמה, טלסקופ, משקפיים, דפוס, פילם, מחשב, צילום
לווייני וטבלת צבעים, כמובן.
את תמונות התערוכה צילם אריאל קן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה