Keren Taggar

קרן תגר. צילום: מוטי קיקיון

עוד תזכורת: ביום שבת נקיים שיח גלריה עם קרן תגר וכנרת לוריא, שמציגות שתי תערוכות יחיד בגלריה אלפרד (בן עטר 19, ת"א). במפגש תשתתף גם מרב זקס, אוצרת התערוכה. 

זה מה שיש לקרן לספר על תערוכת היחיד הראשונה שלה:

בתערוכה "בגיל שלוש ושלושים הפסקתי לפחד" מוצגות מבחר עבודות שיצרתי בשלוש השנים האחרונות. רבות מן העבודות הופיעו בבלוג האיור האישי שלי, שהעיסוק בו מגיע לסיומו עם פתיחת תערוכה זו.

ב-2010 פתחתי את הבלוג "Drawing Diary", כדי ליצור לעצמי פלטפורמה עצמאית לתצוגה, וכדי שאוכל לעסוק בחופשיות במה שמעניין אותי, מבלי להידרש לעניין הקטלוג המקובל והמגביל "איור / אמנות".

כאן פשוט עשיתי.

בבלוג הצגתי באופן יום-יומי את העבודות שנוצרו בעקבות רישום שיטתי ואובססיבי, שנועד לשמר את הימים, לייצר פיסות זיכרון של דברים חולפים.

suspension אקריליק על קרטון

אני מוטרדת מאוד מהזמן שעובר ואוזל. אני מרגישה אותו נושף בעורפי כל הזמן. השנה, התחושה המעורפלת שמלווה אותי שנים, התגלגלה למצב קונקרטי כשהתגלה שאני חולה.

הצורך לצייר מציל אותי ומוציא אותי מהמיטה.

Like the Leaf Clings to the Tree, עפרון על נייר

בעבודות שלי אני מעבדת שוב ושוב כמה נושאים מרכזיים: חלומות, פחדים, יופי, געגוע. התהליך הזה מסייע לי להתמודד עם המצב הבלתי-נסבל של המודעות למוות ועם תנועת המטוטלת התמידית בין ייאוש לתקווה. נקודת המבט הזאת, שנשמעת על הנייר מאד קודרת ומדכאת, מובילה אותי למקומות של פליאה והיקסמות. כל דבר מספיק חשוב: חלום שכמעט נשכח, פיסת נוף אגבית בחלון, חולצה שהושלכה סתם כך על כיסא.

ללא כותרת (סוודר גולגלות), עפרון ועטים על נייר

העבודה היום-יומית שלי היא מהירה יחסית (בעיקר רישום בעפרון ובפורמטים קטנים) ולכן אני מסיימת וממשיכה מיד הלאה. אל הרגע הבא. הרגשתי שאסור לי להפסיק, כי אין מספיק זמן לכל הרעיונות והמראות שעלי לשמר דרך הרישום.

באמצעות התערוכה אני מרשה לעצמי לעצור לרגע.

 גלויה מיפו 2012. אקריליק על קרטון

השם "בגיל שלוש ושלושים הפסקתי לפחד" הופיע לראשונה בעבודת טיפוגרפיה שיצרתי במהלך השנה האחרונה – שנה שבה הקרבה למוות איינה את רוב הפחדים שהגבילו את חיי עד כה.

במידה רבה, תערוכת היחיד הראשונה שלי היא תוצאה של חוסר-הפחד החדש הזה.

ללא כותרת (ערימה על הראש). אקריליק על קרטון

את תמונות התערוכה צילם אריאל קן.