קארן קנור (Karen Knorr), היא צלמת ואמנית רב-תחומית שנולדה בגרמניה, גדלה בפוארטו ריקו וחיה ופועלת בלונדון. לאורך השנים היא מרבה לבדוק באמצעות עבודותיה מפגשים בין-תרבותיים (סביר להניח שבהשראת נתיב חייה חוצה הגבולות והתרבויות) ואת השפעתם על בני האדם שחוים אותם.
בסדרת העבודות האחרונות שלה (India Song), קנור חוקרת ומאתגרת את המורשת ההודית ובאופן מיוחד את הפולקלור של בני הקאסטות העליונות ואת החלוקה הארכיטקטונית והרגשית בין חלל גברי (שנקרא mardana), לחלל נשי (zanana).
קנור הניחה באמצעים דיגיטליים דמויות של חיות בעלות משמעות מיוחד בתרבות ההודית (טיגריס, קוף, פרה, טווס וכו') במרכזם של חדרים מלאי הוד והדר שכמותם ניתן היה למצוא בארמונות הודיים בעבר ושקיימים גם היום בבתי-המידות של עשירי המדינה.
החיות תובעות בעלות על החלל שבו הן נמצאות. הן הופכות אותו לשלהן ומשכיחות את בעליהם המקוריים - בני האדם. נדמה שכל תצלום בסדרה מספר סיפור - משל, אם תרצו - שאותו הצופה צריך להתחיל ולסיים בכוחות עצמו.
בסדרת העבודות האחרונות שלה (India Song), קנור חוקרת ומאתגרת את המורשת ההודית ובאופן מיוחד את הפולקלור של בני הקאסטות העליונות ואת החלוקה הארכיטקטונית והרגשית בין חלל גברי (שנקרא mardana), לחלל נשי (zanana).
קנור הניחה באמצעים דיגיטליים דמויות של חיות בעלות משמעות מיוחד בתרבות ההודית (טיגריס, קוף, פרה, טווס וכו') במרכזם של חדרים מלאי הוד והדר שכמותם ניתן היה למצוא בארמונות הודיים בעבר ושקיימים גם היום בבתי-המידות של עשירי המדינה.
החיות תובעות בעלות על החלל שבו הן נמצאות. הן הופכות אותו לשלהן ומשכיחות את בעליהם המקוריים - בני האדם. נדמה שכל תצלום בסדרה מספר סיפור - משל, אם תרצו - שאותו הצופה צריך להתחיל ולסיים בכוחות עצמו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה