Rego on the beach

The Vagabundas חזרו לא מזמן מטיול בפורטוגל והביאו אתן במזוודה, לצד יין ירוק-לבן חד כמו זכוכית שבורה וכמה פריטי לבוש במחירי סוף-עונה, גם זיכרונות מביקור מעניין מאוד ב"בית הוורוד" בעיירת החוף המקסימה קשקייש (Cascais). המבנה הוורוד ויוצא הדופן הזה מוקדש לעבודותיה של אחת הציירות המפורסמות ביותר בפורטוגל – פאולה רגו (Paula Rego). המוזיאון, שנקרא Casa das Historias (בית הסיפורים) חשף אותנו לעבודותיה המדהימות של רגו וגם לארכיטקטורה המעניינת של האדריכל הפורטוגלי אדוארדו סוטו מורה
(Eduardo Souto Moura), שתכנן את המוזיאון.

רגו (ליסבון, 1935) חיה בפורטוגל עד 1976, אולם את מרבית חייה העבירה באנגליה, שם למדה ושם הכירה את בעלה – הצייר ויקטור וילינג (Victor Willing). בבית הסיפורים בקשקייש מוצגות עבודות קבועות ומתחלפות שלה וגם תערוכות מתחלפות של אמנים אחרים. הביקור בו מציע מבטים משתנים אל הנושאים המרכזיים של יצירותיה לאורך השנים (רבים מהם עוררו וממשיכים לעורר פולמוס, כמו נושא ההפלות) ואל מגוון הסגנונות שבהם בחרה לצייר.

פעמים רבות הדמויות בעבודותיה של רגו מקבלות מאפיינים חייתיים, ולעתים היא מציירת חיות בעלות מאפיינים אנושיים. אחת הסדרות המפורסמות ביותר שלה – "אשה כלב" (משנות ה-90) - מתארת דמות נשית שעומדת על ארבע, מייללת לירח ומתנהגת כמו כלבה. סדרה זו, אגב, שימשה השראה למחזור השירים "הכלבתא" מתוך הספר "הגנן, הכלבתא והשרמוטה" של המשוררת הישראלית  חווה פנחס-כהן. 

הנשים תופסות מקום מרכזי ביצירתה של רגו. היא מציירת אותן חושניות, בעלות קימורים, לעתים מעוותות מכאב או מצער. לנו היה נדמה שהעבודות שלה הזמינו אותנו, הצופה, להשלים ולדמיין את הסיפור העומד מאחוריהן, לנסות ולהבין מה מניע אותן.

פריטי לבוש מסוגים שונים תופסים גם הם מקום חשוב בעבודתה של רגו ומסייעים לה לטוות סיפור באופן ויזואלי. בעבר היא סיפרה עד כמה הגלימות שאותן נהגה ללבוש בתור ילדה בפורטוגל השפיעו על האופן שבו היא מציירת רבות מהדמויות ביצירותיה. על כך היא אמרה:

 "clothes enclose the body and tighten it and give you a feeling of wholeness. You are contained 

inside your clothes. So I put them in the pictures".