יום רביעי, 23 במרץ 2011

אוסקר בוני - יריות במוזיאון

מי שמבקר בימים אלה בבואנוס איירס יכול לקפוץ ל"מרכז לתרבות רקולטה" (Centro Cultural Recoleta) כדי לראות תערוכה שסוקרת את הדרך שבה השתקפה ההיסטוריה של ארגנטינה בשנים 2010-1848 בעדשת המצלמה. בין כל התצלומים המרשימים בתערוכה בולטת במיוחד עבודה של האמן הארגנטינאי אוסקר בוני (Oscar Bony): גבר בחליפה שחורה שרוע על גרם מדרגות לבן. עיניו פעורות לרווחה, ידו פשוטה קדימה בתנוחה נואשת, פיו קפוא בצעקה אילמת. הוא מת. מישהו ירה בו והראיות לפשע נמצאות בעבודה עצמה: שש יריות אקדח בקוטר 9 מילימטר שניפצו את הזכוכית שממסגרת את התצלום.

Criminal, 1998

בוני (1941-2002), התחיל את דרכו האמנות כצייר בעיר הולדתו פוסדאס, אך כשעבר לבואנוס איירס כדי ללמוד אמנות הוא הוסיף לארסנל היצירתי שלו אלמנטים חדשים של פיסול, מיצג ומיצב. אחת העבודות הידועות ביותר שלו, מ-1968, היתה "המשפחה העובדת" (La Familia Obrera) – פסל חי של משפחה ארגנטינית ממוצעת ממעמד הפועלים, שזכה לתהודה בינלאומית רחבה והפך את בוני לכוכב.

La Familia Obrera, 1968

בשנות הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה של שנות ה-70 בוני (כמו רבים מחבריו האמנים שכונו "המורדים הצעירים") חדל ליצור אמנות ועבד כצלם מסחרי. "משנוכחנו לדעת שאיננו יכולים לשנות את החברה באמצעות האמנות שלנו, החלטנו להתאבד. כלומר, להפסיק ליצור", הוא הסביר שנים רבות לאחר מכן את החלטתו.
בוני יצא לגלות באירופה (הוא חי ופעל במילאנו, איטליה) ועם שובו לארגנטינה הדמוקרטית, בשלהי שנות ה-80, החל להציג סדרות של פורטרטים-עצמיים (כנער צעיר וכגבר מבוגר), שבהם ירה באקדחו. הוא קרא לעבודותיו "הוצאות להורג והתאבדויות" ונדמה שההקשרים הפוליטיים-תרבותיים שלהן מדברים בעד עצמם, ללא צורך במלים מיותרות.


בוני הלך לעולמו ב-2002, בבואנוס איירס ולאחר מותו זכה לתערוכה רטרוספקטיבית גדולה במוזיאון לאמנות לטינו-אמריקאית בבואנוס איירס (MALBA), שזכתה לשם ההולם "אוסקר בוני – הקוסם".

El Mago, 1998

2 תגובות:

Shoshana Kane אמר/ה...

עבודות עם פרספקטיבה חדה ומעניינת. קצת מתמיה שבוני בעל האג׳נדה החברתית מציג פסל של משפחת פועלים הנראית למעשה כמשפחה בורגנית לכל דבר. אתם יכולים להסביר?

רועי אמר/ה...

שושנה, התשובה לשאלת נעוצה בתמורות המצערות שחלו בעשרות השנים האחרונות בחברה. המשפחה שבוני תיעד אכן היתה משפחה ממעמד הפועלים, אבל ב-1968 משכורת אחת (האבא שנבחר למיצב עבד במוסך והאם היתה עקרת בית) הספיקה לקיום מכובד ויותר מזה. היום, משפחה כזאת היתה נמצאת מתחת לקו העוני ובטח לא קרובה לבורגנות מעונבת. בנוסף, אפשר גם לספר שבוני שילם למשפחה שכר כפול מזה שהאב היה מקבל במוסך בעבור ההשתתפות במיצג המוזיאוני ושהעבודה שוחזרה עשרות שנים לאחר מכן במקומות שונים בעולם